התנקשות היא רצח של אדם יחיד \ אנשים בודדים. בדרך כלל הקורבנות הם אנשים ידועים בציבור, פוליטיקאים, סלבס או ראשי תנועות מסויימות. הסיבות העיקריות: קנאה, פוליטיקה, דת, אידיאולוגיה, נקמה או חוזה עם הרבה מאוד כסף. ליקטנו עבורכם רשימה של 10 ההתנקשויות המפורסמות ביותר בהסטוריה. (לא כולל המקרים בישראל שעליהם נכתוב בעתיד.)
ג'ון לנון
חודשיים לפני שנרצח, נפגש ג'ון לנון עם אדם בשם צ'פמן כשחתם לו על הספר 'התפשן בשדה השיפון', באותו יום תיכנן צ'פמן לרצוח את לנון אך ויתר.
ב-8 בדצמבר 1980 לאחר שסיימו הזוג לנון פגישה בחדר ההקלטות שנמשכה עד הלילה, רצה לנון לרצות את מעריציו שחיכו שעות רבות כדי לפגוש אותו. לנון ואונו יצאו מהלימוזינה שלהם ברחוב 72, במקום לצאת בחצר הבניין הבטוחה יותר. אם הזמר המצליח היה בוחר לצאת בחצר הבניין הוא היה נמנע מהמפגש עם צ'פמן.
אונו התקדמה לפני לנון, ועברה בכניסה. כשלנון עבר, הוא הביט לשנייה בצ'פמן והמשיך בדרכו. בתוך שניות, צ'פמן כיוון את אקדחו הישר אל גבו של לנון וירה חמישה קליעי הולופוינט שהרגו את לנון. יש הטוענים כי מילותיו האחרונות של לנון היו "יורים בי".
מרטין לותר קינג
ביום 29 במרס 1968 יצא קינג לעיר ממפיס שבמדינת טנסי להצטרף למחאת פועלי התברואה אפרו-אמריקאים של העיר. הוא התאכסן בחדר 306 במוטל לוריין. ביום 3 באפריל נשא קינג "נאום הייתי על פסגת ההר" שבאופן אירוני כלל את המשפט "כמו כל אחד אני רוצה לחיות חיים ארוכים, אריכות ימים חשובה היא, אבל אני לא מודאג בעניין זה עכשיו".
ביום 4 באפריל בשעה 18:01 נורה מרטין לותר קינג בעת שעמד על מרפסת הקומה השנייה של המוטל. הכדור פגע בו בלחי הימנית שבר את הלסת ונע בגופו עד שנעצר בכתפו.
אשתו של מרטין לותר קינג הגיע לזירת האירוע שניות לאחר ששמעה את היריות. היא רצה בבהלה לכיוון החצר וכשראתה את בעלה מתבוסס בדמו קיבלה התקף לב ומתה.
אברהם לינקולן
ב-14 באפריל 1865, ימים ספורים לאחר כניעת כוחות הדרום, ישב הנשיא בתא הנשיאותי בתיאטרון פורד שבוושינגטון וצפה בהצגה "בן דודנו האמריקני". מתנקש חדר לתא הנשיאותי, ירה בראשו של הנשיא, וקפץ אל הבמה תוך כדי שהוא שובר את רגלו. הוא צעק בלטינית: "Sic semper tyrannis" (כך תמיד לרודנים), על פי גרסה אחרת צעק: "זוהי נקמת הדרום". בחסות המהומה שהתפתחה הוא נמלט מהמקום.
לינקולן נפצע קשה ונכנס לתרדמת. הוא הועבר אל בית פרטי – בית פטרסן, שעומד מול תיאטרון פורד. רופאים, שרים, חברי קונגרס ופקידי ממשלה מילאו את החדר הקטן בו שכב. מזמן לזמן נתנו לו הרופאים סמים מעוררים והחליפו לו תחבושות להקל על הלחץ מעל מוחו. לאט לאט נחלשה נשימתו, ובשעה 07:22 בבוקר ב-15 באפריל 1865 הוא מת.
לאחר ההתנקשות ברח המתנקש ג'ון וילקס בות' לביתו של ד"ר סמואל מאד, שטיפל ברגלו השבורה. חיילי האיחוד רדפו אחריו, והוא מצא מסתור באסם טבק בחווה בוירג'יניה. לאחר שסירב להיכנע, הוצת האסם באש, והוא נורה בעת שניסה להימלט. החייל בוסטון קורבט ירה בו בניגוד להוראותיו של שר המלחמה אדווין סטנטון, שביקש לתפוס את בות' חי. למרות זאת קיבל החייל היורה כ-1,650 דולר – חלקו בפרס שהוכרז על ראשו של בות'.
בות' ביצע את הרצח מתוך דחף לחפות על כישלון הדרום במלחמה. במותו היה הנשיא לינקולן בגיל 56. בעקבות מותו לקתה אלמנתו בדיכאון.
ג'ון קנדי
בשעה 12:30 עברה השיירה הנשיאותית במסגרת מסע הבחירות של ג'ון קנדי בסמוך לבניין בו היה המתנקש מתכונן לבצע את הרצח. על פי הגרסה הרשמית של ועדת וורן, ירה הרוצח שלוש יריות לעבר השיירה. היריה הראשונה כפי הנראה החטיאה את מטרתה. היריה השנייה מכונה "כדור הקסם". לטענת דו"ח ועדת וורן הצליח אוסוואלד בירי כדור אחד לפגוע בקנדי בגבו. הכדור חדר דרך גופו של קנדי ויצא דרך צווארו, ומשם פגע בגבו של מושל טקסס ג'ון קונלי, שישב לפני קנדי במושב הקדמי של הלימוזינה, יצא מצידו הקדמי של קונלי, וננעץ בזרועו. כדור זה נמצא לאחר מכן על אלונקה בבית החולים כשהוא שלם, כמעט כאילו לא נורה. היריה השלישית פגעה בראשו של קנדי, ולמעשה הרגה אותו.
רוצחו של קנדי היה לי הארווי אוסוואלד. אוסוואלד נעצר בחשד לרצח אחר, רצח של השוטר טיפיט, ולאחר מכן נקשר לרצח הנשיא קנדי. בעודו במעצר הצהיר בפני עיתונאים כי "לא יריתי באף אחד" וכי "אני רק שעיר לעזאזל". בחקירתו לא גילה אוסוואלד פרטים רבים, ושיקר באשר למעט הפרטים שמסר. לאחר חקירתו הראשונית עלה הצורך להעבירו לכלא המחוזי. במהלך ההעברה נורה אוסוואלד ונהרג על ידי ג'ק רובי בעל מועדון לילה, שכפי הנראה פעל מתוך רגש נקמה על רצח הנשיא.
אוסוואלד מת מפצעיו ב-24 בנובמבר 1963. רבים סבורים כי רובי לא פעל לבדו, וטוענים כי היו לו קשרים עם המאפיה, וכי הרצח היה חלק מתוכנית הקשר לרציחת הנשיא.
רצח אחיו הצעיר של ג'ון קנדי, רוברט קנדי
בשנת 1968 התמודד רוברט קנדי על המינוי מטעם המפלגה הדמוקרטית כמועמד לנשיאות מול המתמודדים האחרים, יוברט האמפרי ויוג'ין מקארתי. הוא זכה בבחירות המוקדמות במספר מדינות, והשיא היה ניצחונו בבחירות המוקדמות במדינת קליפורניה ב-4 ביוני 1968, אולם קצת לאחר חצות ב-5 ביוני, לאחר שנשא דברים במסיבת עיתונאים במלון אמבסדור בלוס-אנג'לס, פנה קנדי עם פמלייתו לצאת מן האולם. בעוברו במטבח המלון מוקף באנשיו ובתומכים, ירה בו באקדח מתנקש צעיר בשם סירחאן סירחאן, בן למשפחה פלסטינית-נוצרית שהיגרה לארצות הברית מירושלים. המתנקש נתפס מיד, אולם היה זה כבר לאחר שפגע אנושות ברוברט קנדי ופצע חמישה אחרים. רוברט קנדי מת למחרת ב-6 ביוני 1968, והותיר אחריו את אשתו אתל שנשאה ברחמה את ילדם ה-11.
המתנקש הועמד לדין ונידון תחילה למוות, אולם לאחר ביטול עונש המוות בקליפורניה הומר גזר הדין למאסר עולם. בחקירתו ובמשפטו טען כי המניע למעשהו היה תמיכתו של רוברט קנדי במדינת ישראל לאחר ניצחונה במלחמת ששת הימים (הרצח אירע ביום השנה למלחמה). רוברט קנדי לא היה ידוע כתומך מובהק של ישראל, אך ההנחה היא שהמתנקש לא עמד על ההבחנה בין הדרגות השונות של התמיכה בישראל, באשר כל המתמודדים על הנשיאות, בין אם היו תומכי ישראל מובהקים בין אם לאו, הצהירו במהלך הבחירות המוקדמות על תמיכתם בישראל.
יוליוס קיסר
לפי פלוטארכוס, הזהיר חוזה עתידות את יוליוס קיסר, מאשר יארע לו ביום זה:
"רבים המספרים שרואה אחד יעץ ליוליוס קיסר להיזהר מפני סכנה הצפויה לו באידו של מרץ. הגיע היום, ובדרכו לישיבת הסינאט בירך קיסר את הרואה בדברי לגלוג: 'הנה בא אידו של מרץ' אולם הרואה ענה לו חרש: 'אכן, בא – אך טרם חלף'."
בסופו של דבר, קיסר אכן נרצח באידו של מרץ. הרצח אירע בתיאטרון פומפיוס, המקום שבו התכנס הסנאט. כאשר הגיע קיסר לתיאטרון, התקיפה אותו קבוצת סנאטורים שראו עצמם כמגיני העם הרומי מפני עריצותו של קיסר. בקבוצה זו היו בני המשפחות המכובדות ביותר ברומא, ורבים מהם היו אנשים שחבו לקיסר את קידומם ואת הקריירה שלהם. קיסר נדקר 23 פעמים, ונפל למרגלות פסלו של פומפיוס שהוצב בתיאטרון. מרקוס יוניוס ברוטוס, מראשי קושרי הקשר, היה איש שזכה לאמון ולביטחון רב מצדו של יוליוס קיסר. סווטוניוס מספר "שיש גם המוסרים, כי בראותו את מרקוס ברוטוס מתנפל עליו אמר ביוונית: הגם אתה בני?".במחזה "יוליוס קיסר" של שייקספיר, הפך המשפט הזה למשפט המפורסם, "אה טו, ברוטוס?",שבעברית פירושו "הגם אתה ברוטוס?" משפט המשמש עד היום כסמל לתגובתו של אדם, החווה בגידה קשה באמון שנתן בחברו הטוב.
