זהו חלק שלישי בסדרת הכתבות של הטעויות הצבאיות הגדולות ביותר בהיסטוריה. בחלק השלישי נעסוק בטעויות שנעשו במהלך המאה ה-20 החל ממלחמת העולם השניה והלאה.
11. מבצע ברברוסה – 1941
לא הרבה אנשים בהיסטוריה החליטו החלטה שעלתה כל כך הרבה חיים כמו ההחלטה של היטלר לפצל את צבאו ולצאת למתקפת פתע לכיבוש ברית המועצות. לא רק שזה הוביל בסופו של דבר להפסד של גרמניה במלחמה אלא שהמבצע הפך בסופו של דבר למרחץ הדמים מהגדולים ביותר בהיסטוריה.
12. מלחמת ויטנאם – 1955-1976
המלחמה בין צפון וייטנאם שנעזרה בחברותיה הקומוניסטיות נגד דרום וייטנאם שנתמכה על ידי ארצות הברית הייתה יכולה להימשך הרבה זמן אלמלא ארצות הברית ובעלות בריתה נאלצו לפרוש מוקדם מדי בגלל בעיות פוליטיות וחברתיות במדינתן. למרות הסכם שביתת נשק שנעשה בשנת 1973 המשיכו הדרום והצפון להילחם אחד בשני וכשאחרון האמריקאים עלה על המסוק חזרה לארצו נהרגו ויטנאמים רבים וצבא הדרום הפסיד תבוסה קשה כתוצאה מקבלת החלטות גרועה וניהול משאבים כושל. בסוף המלחמה הדרום נכבש על ידי הצפון וויטנאם הפכה למדינה אחת מאוחדת וקומוניסטית.
13. הפלישה מפרץ החזירים – 1961
בפלישה למפרץ החזירים השתתפו 1400 אנשים שעזבו את קובה לאומנו על ידי ה-CIA במטרה להפיל את משטר פידל קסטרו שעלה לשלטון שנתיים קודם לכן. החלטה אסטרטגית זאת הייתה חסרת היגיון והסיבה העיקרית לכך שהיא נעשתה היא המחשבה שאולי הפלישה תיצור ניצוץ של התנגדות בקרב העם, אך זאת לא קרה. 90 מהפולשים נהרגו בחוף והיתר נלקחו בשבי, נחקרו, חלקם הוצאו להורג עד שלאחר משא ומתן עיקש שוחררו חזרה לארצות הברית. החלטה זו, לא רק שלא הצלחה לעצור את משטרו של קסטרו, אלא הוסיפה מכבודו ומיוקרתו כשפיקד על המבצע.
14. הקרב על הסום – 1916
פועלו של המרשל דאגלס הייג מהצבא הבריטי שנוי במחלוקת. היו כאלה ששיבחו, אך הרוב האשימו אותו בניהול הכושל ובגסות האסטרטגית שבה ביצע את הקרבות שלו. הקרב על הום היה אחד הקרבות הגדולים ביותר במלחמת העולם הראשונה. במהלך 3 ימים בלבד בהם פיקד על הכוחות נהרגו יותר מ-630,000 חיילים בעוד שההתקדמות בכיבוש הייתה מועטה. חייליו טענו שבגלל פקודותיו חיילים רבים נשלחו למותם ללא צורך ואף קצינים הטיחו בו את האשמה שהוא פשוט כשל בהבנת תנאי הקרב.
15 – הקרב על ורדן – 1916
יש 2 טעויות שנעשו בקרב על ורדן והן נופלות על 2 הצדדים, צרפת וגרמניה. במהלך מלחמת העולם הראשונה החליטו הגרמנים לתקוף את העיר ורדן במלחמת התשה עקובה מדם שעיקרה היו הפצצות תותחים. צבא צרפת ספג אבדות קשות כתוצאה מכך אך הלחימה הממושכת בקרב הזה הייתה 'בזבוז' בעוד שיכלו לבצע התקדמויות אסטרטגיות במקומות אחרים. הטעות הצרפתית (שיש שיטענו שלא הייתה טעות) היא שהמרשל אנרי פיליפ פטן התעקש שהחיילים יוחלפו בצורה סדירה נוכח הזוועות והיו שטענו שזו הייתה החלטת הרת גורל שגרמה למותם של חיילים רבים.
אגב, מסופר על כך שבמהלך הקרב, במצודת ד'אומון, היו 2 חיילים גרמנים שהכינו קפה ובטעות העלו באש את מחסן הלהביורים ופוצצו אותו. פניהם של חלק מהחיילים הגרמנים כוסו בפיח, וחבריהם שחשבו שמדובר בחיילים צרפתים שחורים ירו בהם. לא רק זאת, אלא שגם רימוני יד רבים פוצצו רימוני גז מאוחסנים וגרמו לאבדות נוספות בגלל טעויות 'קטנות' כאלו. טעויות אלו עלו בחייהם של 700 חיילים.
