3 אנשים שהראו רחמים ושילמו על כך מחיר יקר

ראשית, אני באופן אישי רוצה להדגיש שאני מביא את הסיפורים על האנשים הגיבורים האלו (כן! גיבורים!) כמו שהם מבלי לייחס לכך הקשר למקרה של החייל בחברון. זאת אומרת שאני לא קובע על סמך הסיפורים האלו שיש צורך להרוג כל מחבל לאחר שהוא כבר נוטרל ויש לציית לחוקי צה"ל ולהנחיות. עם זאת, אני מקווה שהצדק יצא לאור ושהסיפור עם החייל יסתיים בצורה אובייקטיבית והוגנת. בנוסף, בכתבה מופיעים שלושה סיפורים, אך אין שום רצון לערוך השוואה בין הסיפורים הראשונים לסיפור האחרון, האויבים המוזכרים בכתבה שפלים ו…*הכניסו לפה שלל קללות וקיטרוגים* אך אין ספק שהאחרון יותר. הסיבה היחידה שהבאנו את הסיפורים האלו דווקא עכשיו זה בגלל שנזכרנו בהם לאור מה שקרה בימים האחרונים וחלקם אף צצו ברשתות החברתיות.

צ'רלי שלוש ז"ל

בשנת 1990 היה צ'רלי שלוש ז"ל איש קבע בימ"מ שהחליט לצאת לקורס קצינים. במהלך ההשלמה לקורס שמע שלוש צעקות מהרחוב וכשיצא החוצה במהירות הבחין במחבל דוקר חיילת. צ'רלי שלוש שעבר הכשרה מספקת בשביל לחסל את המחבל ביריה אחת לראש השתדל שלא לגזור את גזר דינו של המחבל למוות והזהיר את המחבל בעוד המחבל רץ לעברו עם הסכין. משראה שלוש שהמחבל ממשיך לרוץ לעברו, הוא ירה בו על מנת לפצוע אותו אך זה לא הועיל והמחבל הפצוע כבר היה קרוב מספיק בשביל לדקור את צ'רלי שלוש למוות.

באתר "גבורה" סיימו את תיאור המקרה במילים שנרצה לצטט גם פה "במותו הטראגי הביא לידי ביטוי מוחשי את אישיותו יוצאת הדופן. אף כי היתה בידו הברירה לירות במחבל ולהורגו, נמנע מכך ודרש ממנו להיכנע, מתוך אמונה עמוקה שניתבה את חייו, בזכות המוחלטת של הזולת לחיות – על כך שילם בחייו."

אורי בינמו ז"ל

הסיפור הבא הפך לויראלי לאחר שדרור זיכרמן, חיילו של אורי בינמו ז"ל כתב על כך בדף הפייסבוק שלו לפני כמה ימים. בתאריך 29 בדצמבר 2005 התקבל דיווח על מחבל שמתכנן לצאת לבצע פיגוע באחד ממופעי חנוכה, בעקבות זאת פרס צה"ל מחסומי פתע ביציאה מטול כרם. במשך 50 דקות בדקו החיילים את הפלסטינים שניסו לעבור את המחסום עד שהופיעה מונית ובה 8 אנשים. אורי בינמו ז"ל, שהיה מפקד הצוות ונכנס לתקופת הקבע רק חודש לפני כן, ביקש מכולם לצאת מהמונית לבדיקה, הוא בדק כמה מהם והחל לחשוד באחד מהם שלבש מעיל גדול (למרות שהיה חורף, היה זה יום חם מהרגיל), בנוסף לכך, הפרופיל של החשוד גם התאים מבחינת תאריך הלידה שהתקבל לגבי זהות המחבל. בינמו ז"ל ביקש מהחשוד להוריד את המעיל בעוד שחיילו, דרור זיכרמן, מכוון את הרובה ומבקש לירות על החשוד, אורי בינמו פעל על פי הנהלים ולא הסכים שירו על החשוד וביקש מהחשוד שיוריד גם את החולצה שלו. באותו רגע החשוד הוכיח את החשדות בו והתפוצץ. אורי בינמו נהרג במקום.

באתר יזכור נכתב עליו "במעשיו גילה אורי קור רוח, אומץ לב ודבקות במשימה ובכך מנע אסון כבד, הציל חיי אדם רבים והביא לעם ישראל 'נס חנוכה'."

האיש שחס על חייו של היטלר

ב-28 בספטמבר 1918 תקרית אחת קטנה לכאורה הפכה להיות אחד האירועים המשמעותיים ביותר שאילולא הייתה טיפה שונה, ההיסטוריה הייתה נראית אחרת לגמרי. למרות שפרטי המקרה לא ברורים לחלוטין וישנם חילוקי דעות, נכתוב עליה בכל זאת.

הנרי טנדי, חייל בצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה הוצב באזור הכפר 'מרקוינג' שבצרפת, לאחר שהוא בודד משאר החיילים הוא פילס את דרכו תחת אש כשלפתע הבחין בחייל אויב גרמני מגיח מהשיחים, טנדי כיוון את הרובה על החייל הגרמני וכששניהם פצועים הם עמדו ניצבים אחד מול השני, החייל הגרמני לא הספיק להרים את הרובה ולכן ידע שגורלו נחרץ, אך החייל הבריטי, הנרי טנדי, החליט להוריד את נשקו. החייל הגרמני הנהן כאות תודה וברח מהמקום. מה שהנרי טנדי לא ידע, הוא שהחייל הגרמני שהוא חס על חייו הוא לא אחר מאשר אדולף היטלר שלימים יהפוך לאחד האנשים השנואים בעולם ולאיש שאחראי על מותם של מיליוני בני אדם.

—

מקרה שלא בדיוק מתאים לכתבה אבל נכתוב עליו בקצרה: אביגדור קהלני, גיבור ישראל, כתב בספרו "עוז 77" על מקרה ובו הוא עבר עם שיירת הטנקים שלו על פני חייל מצרי שנכנע. אביגדור קהלני החליט לחוס עליו והמשיך בנסיעתו. באותו רגע, כשאביגדור קהלני נמצא בצריח הטנק עם גבו כלפי החייל המצרי, הרים החייל המצרי את הרובה כדי לירות אך חייל אחר בשיירה חיסל אותו לפני שהספיק לעשות זאת.