מצד אחד שמחנו לראות שאהבתם את הכתבה הקודמת שלנו (בקישור הזה) אבל מצד שני אנחנו לא מתים על הרעיון שרוב הכתבות שאתם אוהבים הן כתבות סדיסטיות על רצח ועינויים. נו טוב, פשוט נמשיך עם זה.
המורה האהוב שרצח את התלמידה שלו
לילה אחד בשנת 1975, דבי גאמה בת ה-16, שהייתה ילדה מרדנית ובעייתית (להגדרת כמה מקורות) התווכחה עם אמא שלה ויצאה בסערה מהבית שלהם בפנסילבניה. לצערם של המשפחה זו הייתה הפעם האחרונה שהם ראו אותה בחיים מכיוון שגופתה המבותרת נמצאה צפה בנחל מקומי 4 ימים לאחר מכן. חוט טייל היה כרוך סביב גופה וניתן היה להבחין שהיא הייתה לאחר מאבק עיקש כלפי אדם שגם תקף אותה מינית.
יותר משנה לאחר מכן המשטרה הצליחה לקשר את החוט לאדם בשם ריימונד דייל, שהיה המורה שלה לאנגלית. מדובר היה על מורה אהוב מאוד על הבנות, ודבי, בנוסף לבנות אחרות, היו מבלות איתו הרבה בהפסקות הצהריים. במשך כל זמן החיפושים והחקירה הוא המשיך ללמד בבית הספר כרגיל אך בסופו של דבר המשטרה עצרה אותו והוא הודה בכך שהוא קשר אותה לעץ (כנראה בהשפעת סמים במסיבה שגם הקורבן הייתה שותפה לה) אך הוא טען שהוא לא אנס אותה ולכן למרות שנגזר עליו מאסר עולם בגין רצח, הוא טוען שהוא צריך לקבל עונש מופחת. נכון להיום הוא עדיין בתהליכי ערעור על גזר הדין שלו. מקור | מקור נוסף ומורחב יותר
המורה שהשתגע ורצח 4 ילדים
בספטמבר 2004 לו הונגוון, מורה מסין בן 28 שלימד באותו בית ספר במשך שנה שלמה למרות שהייתה לו היסטוריה של מחלות נפש, נכנס לכיתה עם סכין קצבים ורצח 4 ילדים. לאחר מכן הוא עבר לכיתה אחרת, שם החזיק כבני ערובה 64 בני אדם, מורים ותלמידים, ותקף גם אותם באמצעות הסכין וסך הכל הוא הרג 4 תלמידים, פצע 9 נוספים ועוד 3 מורים. המשטרה שהגיעה למקום ניהלה איתו משא ומתן ולבסוף הוא נכנע ללא מאבק. הונגוון טען לחפותו בגלל אי שפיות, הוא אובחן כסכיזופרן ונשלח למוסד לחולי נפש על מנת שיקבל עזרה. מקור
המורה המסורה לנגינה שרצחה ועינתה את התלמידה שגרה אצלה
בבוקר אחד בשנת 1950 התקבלה שיחת טלפון לתחנת המשטרה כשבצד השני מורה לנגינה טוענת שאחת התלמידות שלה, בת 10, לא נושמת. כשהמשטרה הגיעה לזירה היא בהחלט הבחינה בתלמידה הלא נושמת, אך היא הבחינה גם שהתלמידה קשורה לכסא בידיה ורגליה ורצועה של אקורדיון כרוכה על כתפיה (פה חשדתי).
הטיעון של המורה היה כזה: התלמידה, קתרין פרנסיס אריקסון, הייתה מזוכיסטית שאהבה לענות את עצמה. היא קשרה את עצמה לכסא וחתכה את עצמה, והיא (המורה) שמעה אותה בוכה בבוקר ורצה לעזרתה (בשלב מסוים היא גם טענה שהתלמידה הייתה קשורה כדי שלא תפגע בעצמה). למה התלמידה הייתה בכלל בבית של המורה? בגלל שההורים של התלמידה היו במצב קשה אז הילדה עברה לגור אצלה והיא תמכה בה ולימדה אותה לנגן. כשההורים היו רוצים להתקרב לילדה שלהם המורה הייתה אומרת שזה לא כדאי כי זה יעציב אותה.
מה שקרה בפועל הוא שהמורה הייתה מתעללת בתלמידה לא מעט פעמים. לעתים קרובות התלמידה הייתה נקשרת לכסא ונחנקת וביום שבו היא מתה היא נחנקה מהקיא של עצמה ומתה שעות רבות לפני שהמורה התקשרה למשטרה. החוקרים גם טענו שהחבלות והחתכים (הישנים והחדשים) לא יכלו כולם להיעשות על ידי התלמידה עצמה ובסופו של דבר המורה הורשעה ברצח ונגזר עליה מאסר עולם. מקור
המורה ש'כנראה' רצח 22 ילדים
הכל החל בשנת 1986 כשנמצאו 22 גופות של ילדים צעירים בדרום אפריקה. כל הילדים היו מתחת לגיל 15 והם נמצאו כשהם עברו התעללות, נחנקו ונקברו עם הפנים כלפי מטה באופן רדוד כך שניתן היה למצוא אותם מבלי לחפור יותר מדי.
בשנים שלאחר מכן הסיפור תפס כותרות רבות ועד שנת 1992 כבר הספיקה המשטרה ליצור פרופיל לרוצח שעשה את כל זה. הפרופיל היה כזה: הרוצח היה בסביבות גיל 28, הוא עבד בתפקיד כמו שוטר, מורה או כומר וסביר להניח שהוא עבר בעצמו התעללות בסביבות גיל 14.
בעזרת זה, ובעזרת עדי ראיה המשטרה איתרה את נורמן סימונס בן ה-27, מורה לכיתה ה'. הוא היה מורה של אחד הקורבות ובדיעבד התברר שהוא היה מאשפז את עצמו בבית חולים פסיכיאטרי בתאריכים שלאחר הרציחות בגלל דיכאון. בתחילה הוא הודה רק ברצח של התלמיד שהוא לימד, אך בסופו של דבר הוא הודה בכל הרציחות ואף הודה שכשהוא היה צעיר הוא נאנס על ידי אחיו – ממש עונה על הפרופיל שיצרה המשטרה.
למרות שנורמן חזר בו מהוידוי ולמרות שאין שום ראיה פיזית שמקשרת אותו לרצח, הוא הורשע ברצח של התלמיד שאותו לימד וזכה לכינוי "החונק מהתחנה" בגלל שככל הנראה היה מפתה את הקורבנות בתחנת הרכבת ומשתמש בתפקיד שלו כמורה כדי לעשות זאת. בסופו של דבר נגזרו עליו 35 שנים בכלא ועד היום יש טענות שהוא לא הרוצח האמיתי. מקור | עוד מקור
המורה שביצע ירי המוני בבית הספר
נלך רחוק רחוק ליוני 1913. מורה, מריה פול מגרמניה, העמידה את התלמידות שלה בשני טורים לפני שהן תצאנה לריצה. כשהתלמידות מסודרות בטורים, הגיע מורה אחר (שהיה מובטל באותו זמן) בשם הנז שמידט ופתח באש לעברן. 2 תלמידות נהרגו מיד ותלמידה אחת שניסתה לברוח במדרגות נפלה אל מותה כששברה את צווארה. בתגובה מהירה, המורה מריה הבריחה את כל התלמידות לכיתה מסוימת ושם התבצרה.
שרת בית הספר ששמע את היריות, רץ לעבר המורה שניסה לפרוץ את הדלת וזינק עליו מאחור, אך לרוע המזל, לאחר מאבק, הצליח המורה להתגבר עליו וירה לו בפנים. לאחר מכן הבחין שמידט בקבוצת בנים שרצה בחצר והוא ירה לעברם וכתוצאה מכך פצע 5 מהם. מורה נוסף שהגיע למקום ניסה להשתלט על שמידט אך שמידט ירה בו פעמיים – למרבה המזל, גם המורה וגם השרת שרדו את הירי.
עד לשלב זה של האירוע, כבר אנשים רבים הבחינו במתרחש ורבים נאספו בקרבת מקום. 15 דקות מתחילת הירי הגיע המורה לספורט והצליח לעצור את המורה בכך שהכה אותו עם קלשון. המשטרה הגיעה לאסוף את המורה והמשימה לא הייתה פשוטה, המון זועם הגיע למקום כדי לבצע לינץ' אך המשטרה הצליחה לחלץ משם את המורה ולאחר משפט הוא הוכרז כחולה נפש ונשלח למוסד לחולי נפש שם נותר במשך 20 שנה עד שמת.
באירוע נהרגו 5 תלמידות (ה-3 הראשונות ועוד 2 שמתו מפצעיהן בבית החולים) , נפצעו 18 תלמידים ועוד 3 מבוגרים (מקור). בית הספר שבו אירע הרצח נחשב לבית הספר הראשון בו היה ירי בבית ספר, דבר שהפך לתופעה רחבה יותר במשך הזמן. אולי הסיפור היה מוכר לכם כי כבר כתבנו עליו בעבר (פחות בהרחבה) בכתבה על 3 הדברים הנוראיים הראשונים בהיסטריה.
One thought on “5 מורים שרצחו את התלמידים שלהם חלק ב'”