הסיפורים האלה יכלו בקלות להפוך מכתבה שמחה לכתבה עצובה. כתבה על ספינה שטבעה, או מטוס שהתרסק. או אפילו כתבה על מטפסי הרים שיצאו לטיפוס ולעולם לא חזרו, אבל לשמחתנו זה לא מה שקרה ונותרנו עם סיפורי ההישרדות המדהימים האלו.
קבוצת הרוגבי של מכללת סטלה מאריס
הסיפור הזה הוקם לתחייה כשיצא הסרט "לחיות" בשנת 1993. מטוס התרסק בהרי האנדים באוקטובר 1972 כשעליו קבוצת הרוגבי האורגוואית של מכללת סטלה מאריס וכתוצאה מכך נהרגו 12 מתוך 45 יושבי המטוס ו-5 נוספים נהרגו כתוצאה מפצעיהם בימים שלאחר מכן. קבוצה נוספת נהרגה ביום השמיני, ועוד 8 אנשים ביום ה-17 בשל מפולת שלגים. התנאים היו קשים מבחינת קור, חמצן ומזון ולאחר זמן מה האוכל אזל להם והם נאלצו לקבל החלטה קשה – לאכול את גופות ההרוגים. בזכות החלטה זו הם שרדו מספיק זמן עד שביום ה-72, שניים מהניצולים הצליחו להזעיק עזרה ולחלץ את 14 הניצולים הנוספים.
ארון רלסטון
בספרו, "בין הפטיש והסדן", מתאר ארון, מטפס הרים אמריקני, את הסיוט שארע לו כשסלע עצום מחץ את ידו. הסלע מחץ את ידו על סלע אחר ב-1 במאי 2003 והוא נותר בלי יכולת לשחרר אותה. לאחר 5 ימים בהם הוא שרד בזכות המים והאוכל שהיו לו בתרמיל, הוא היה צריך לחשוב על פיתרון קיצוני מכיוון שלא היה סיכוי גבוה שמישהו ימצא אותו. הוא נאלץ לקטוע את ידו אך זו לא הייתה משימה פשוטה, הוא סובב את ידו כדי לשבור את העצמות ואז השתמש באולר גס כדי לנתק את היד לגמרי. לאחר מכן הוא החליק את דרכו למטה ונמצא על ידי מטייל אחר שהיה בדרכו למכוניתו.
האנדיורנס
בשנת 1914, משלחת בפיקודו של סר ארנסט שקלטון, הציעה לאנשי הצוות משימה מסוכנת להפוך לספינה הראשונה שחוצה את אנטארקטיקה. 28 אנשי הצוות יצאו למשימה בידיעה שאין שום ערובה לכך שהם יחזרו בשלום והרווח היחיד שיצא להם מהסיפור הוא הפרסום והכבוד שילוו אותם לאחר מכן. לאחר זמן מה שהם מפליגים על ספינת 'האנדיורנס' הם נתקעו בקרח עד שלבסוף הספינה טבעה ב-21 בנובמבר 1915, לא לפני שהצליחו אנשי הצוות לפנות אותה ואף להוציא ציוד חיוני להמשך הישרדותם. הם עשו דרכם ל'אי הפיל' על מנת לדאוג לחילוצם ומספר נסיונות שהם עשו כדי למצוא עזרה נכשלו. לאחר 4 חודשים שהם על האי מצאה אותם הספינה הצ'ילאנית "ילקו" וחילצה את כל אנשי הצוות בשלום.
ונססלאו מוגול
במהלך המהפכה המקסיקנית, Wenseslao Moguel נתפס ב-18 במרץ 1915 ונגזר עליו עונש מוות באמצעות כיתת יורים. הוא הועמד מול כיתת היורים שירתה בו 8 כדורים מטווח קרוב ועוד כדור אחד בראשו על מנת לוודא הריגה. באופן מפתיע ביותר, הוא זייף את מותו ולאחר שהיורים עזבו הוא הצליח באופן פלא להימלט.
ג'ו סימפסון וסימון ייטס
בספר, "לגעת באינסוף" שיתף ג'ו סימפסון את סיפור האסון שהוא וסימון ייטס חלקו בשנת 1985 כשטיפסו על הר שגובהו כ-6344 מטרים. במהלך הטיפוס שבר ג'ו את רגלו וייטס קשר אותו אליו באמצעות חבל והתחילו את הדרך חזרה למטה. כשסופת שלגים פרצה היא הפילה את סימפסון על צוק וייטס שחשב בגלל הראות הקשה שחברו מת, החליט לחתך את החבל שחיבר ביניהם, החלטה שפסולה בעיני מטפסי הרים אך התברר בדיעבד שההחלטה הזאת כנראה הצילה את חייהם. סימפסון נפל והחליק לעבר נקיק וכשהוא תשוש ורגליו שבורות הוא זחל במשך 3 ימים עד שהגיע למחנה דקות ספורות לפני שננטש.
One thought on “5 סיפורי הישרדות כנגד כל הסיכויים חלק א'”