לפני כתיבת הביקורת הזאת, רפרפתי קצת על ביקורות של כמה אנשים מרירים שאמרו ש'שנות ה-80' היא לא סדרה לכולם, אמרו שההומור בה נמוך, שהעדות בה מוקצנות ושהיא לא עשויה מהחומר שאנחנו רגילים לראות בקומדיות ישראליות. אז אמרו.
בעשור האחרון קמו ונפלו לא מעט קומדיות שלא החזיקו מעמד יותר מדי וזאת לאחר מאמצים קשים וטרחניים שהגיעו עד מעבר לים כדי לגייר סיטקומים מוצלחים מחו"ל. אף אחד לא שיער שההפתעה תגיע דווקא ממשפחת אסייג שכבר נטמעה עמוק ב'רשת' בתוכנית 'צחוק מעבודה' אותה הנחה שלום אסייג ובה כתב אחיו מני אסייג. השניים החליטו ליצור סדרה המבוססת על ילדותו של שלום אסייג וכך נוצרה 'שנות ה-80' שהצליחה להביא לערוץ 2 משהו שונה שלא ראינו כמותו לפחות מאז שהסדרה 'שמש' ירדה מהמסך בעשור הקודם.
הסדרה אמנם עוסקת בילדותו של שלום אסייג אך היא מתרכזת סביב אביו של שלום, פרוספר, ובקורות חייהם של התושבים בטירת הכרמל. באותה תקופה טירת הכרמל הייתה מלאה בעולים חדשים ממגוון ארצות וההתמודדות של פרוספר עם הסביבה הצבעונית יצרה מצבים מצחיקים ומשונים בבית, בחצר הבניין ובבית הכנסת. בתוך כך, הסדרה מציגה את נסיונותיו של שלום להתפתח ולהתקדם בתחום הבידור.
במבט ראשוני ושטחי שכנראה רק אליו מתייחסים המבקרים המרירים, לא מורגש תחכום קומי רב בתיכנון הסדרה (וזה לא בהכרח חיסרון!), הטקסטים פחות מאולצים ונכתבו טבעיים כאילו נלקחו מסמול-טוקים אמיתיים ומשעשעים, ההומור לא גבוה במיוחד אך גם אדם מחליק על בננה הוא מקרה מבדר וזה מה שחשוב. עם הזמן מתחילים להבין שהסדרה דווקא עשויה היטב כמעט בכל תחום: הדמויות כתובות בלא פחות מגאונות החל מליליאן הרעיה התומכת שתגרום גם לצופה הכי פריזר להרגיש את החום והביתיות שהיא מעניקה ועד ממוקה, מוכר החנות המשעשע שבואו נגיד… הוא לא אנציקוקלופדיה. ההתרחשויות השונות בכל פרק נסגרות כמעין מעגל מושלם ומתוכנן מראש שמצליח להפתיע לא מעט את הצופים. התפאורה, העיצוב, המוסיקה ושאר ההפקה מושקעים מאוד עד שהמחשבה שהסדרה מצולמת היום ולא לפני 30 שנה פורחת מהראש.
ועל כל זאת, מה הייתה שווה הסדרה לולא צוות השחקנים המעולה שבה – אוולין הגואל מבצעת את תפקידה בסדרה על הצד הטוב ביותר ונראה כאילו הדמות נתפרה למידותיה. עופר שכטר, האשכנזי היחיד שאולי אמור להצטייר כניומן של סיינפלד, גילה יכולות משחק שהפתיעו אותנו לטובה וגרמו לנו דווקא לחבב את הדמות הרצינית. לא נחסוך במחמאות גם מגרא סנדלר, אריק משעלי והרצל טובי שביצעו את התפקידים שלהם בצורה נהדרת שרק מאדירה את הכתיבה המעולה של הדמויות.
אך מעבר לכל, הדובדבן שבקפצת הוא שלום אסייג עצמו, שהפך מקומיקאי מצליח לשחקן נשמה שהוכיח לנו שאם יש לו כישרון ענק לסטנד-אפ, יש לו כישרון ענק עוד יותר למשחק, והוא מבצע את דמות אביו בצורה אמינה, מצחיקה ומרגשת ביותר.
לסיכום: שנות ה-80 היא סדרה עממית מאוד עם הומור תמים ופשוט שלטענת מבקרי טלוויזיה אולי לא כולם מתחברים אליו, אבל כשרואים את אחוזי הרייטינג, כנראה זה לא גרוע כמו שחושבים, מכיוון שהעונה הראשונה זכתה לממוצע עונתי מכובד של 22% רייטינג ושומרת על רייטינג גבוה יחסית גם בעונה הנוכחית. אנחנו בצוות Newsbox דווקא מאוד נשמח לראות עונה נוספת מהסדרה שתשמור על האיכות של העונה הנוכחית.
בימים אלו התוכנית עדיין משודרת ברשת, ערוץ 2, בימי חמישי בשעה 22:30 (ולא, אין לנו שום אינטרס כלכלי לקדם אותם.)
